טרומבוזה, קריש דם ברגל, פקקת ורידים- שאלות נפוצות

אנשים רבים סבלו מפקקת ורידים עמוקה (DVT), מבלי לדעת אפילו את שם המחלה.
לכן אין זה מפתיע, שמטופלים ואנשי מקצוע כאחד רוצים לדעת יותר על מצב זה.
לפניכם מספר תשובות, המיועדות להרחיב או לרענן את ידיעותיכם על פקקת ורידים עמוקה.

  • 1. מהי פקקת ורידים עמוקה?

    פקקת ורידים עמוקה  (DVT= Deep Vein Thrombosis) היא מצב רפואי שכיח וחמור. בארה"ב, כ-2 מיליון תושבים בכל שנה עוברים אירוע פקקתי. טרומבוזה/פקקת מתרחשת, כשקריש דם (Thrombus) נוצר באחד מהוורידים הגדולים, בדרך כלל בגפיים התחתונות (קריש דם ברגל), המוביל לחסימת הזרימה בכלי הדם, באופן חלקי או מלא. מצב זה עלול להוביל לסיבוכים קשים, כגון תסחיף ריאתי ואף מוות, אם איננו מאובחן ומטופל ביעילות. 

  • 2. מהו תסחיף ריאתי?

    תסחיף ריאתי (PE=Pulmonary Embolism) מתרחש כשקריש-דם "נתקע" בעורק המוביל דם מהלב אל הריאות (עורק הריאה), חוסם אותו וגורם לפגיעה חמורה בתפקוד הנשימתי.
    תסחיפים ריאתיים מגיעים לרוב מוורידי הרגליים העמוקים, כאשר חלק מקריש הדם ברגל ניתק ו"נוסע" לריאות דרך מחזור הדם.
    התסמינים כוללים בין השאר קוצר נשימה פתאומי (מחמיר בנשימה) וקצבי לב ונשימה מואצים.
  • 3. מדוע נוצרים קרישי דם?

    ככלל, קרישי דם נוצרים על-מנת לעזור לרפא את הגוף לאחר פציעה. למשל, קרישי הדם עוצרים את הדימום בחתך או בפצע.
    ברוב המצבים, קרישי דם מהווים חלק טבעי ממנגנון הריפוי של הגוף. הם מאפשרים לרקמה הפגועה להתחיל לתקן את עצמה ללא איבוד דם נרחב.
    במקרה של הפקקת העמוקה, לעומת זאת, הגוף מאותת לתהליך הקרישה לקרות ללא נחיצות, במקום ובזמן הלא נכונים.
  • 4. האם הפקקת מתרחשת תמיד ברגליים?

    קרישי- דם יכולים להתרחש בכל מקום בגוף (טרומבוזה). לעומת זאת, פקקת ורידים עמוקה נוצרת אך ורק בוורידים העמוקים. בדרך כלל היא נוצרת ברגליים, בירכיים ובאגן.
  • 5. איך אדע אם אני בסיכון לפקקת ורידים עמוקה?

    למרות שאנשים מסויימים עלולים להיות בסיכון לפקקת, פקקת הוורידים העמוקה עלולה לקרות כמעט לכל אחד.
    מספר גורמי ומצבי סיכון עיקריים הם (רשימה חלקית):

    • אי- ספיקה לבבית
    • כשל נשימתי
    • הגבלה בניידות
    • סרטן
    • השמנה
    • גיל מעל 40
    • ניתוח לאחרונה
    • עישון
    • היסטוריה אישית או משפחתית של אירוע תסחיפי-פקקתי (VTE).
  • 6. איזו קבוצת גיל נמצאת בסיכון ללקות בפקקת?

    הפקקת פורצת בעיקר באנשים מעל גיל 40, אולם כל אדם  שבסיכון עלול לפתח אותה.
  • 7. מהם התסמינים של פקקת?

    תסמינים לפקקת  עלולים לכלול כאב, נפיחות, רכות, שינוי צבע או אדמומיות של האזור המושפע, ועור חם למגע.
    יחד עם זאת, לפחות חצי מאירועי הפקקת מייצרים תסמינים  מזעריים או שהם לגמרי "שקטים".
    בגלל מספר מצבים אחרים- כולל  מתיחות- שרירים, זיהומי-עור ודלקות ורידים- המציגים תסמינים העשויים להיות דומים לאלו של פקקת, ייתכן שיהיה קשה לאבחן ללא בדיקות  מיוחדות.
    מומלץ לגשת לרופא באופן מיידי אם הופעת התסמינים הללו.
  • 8. האם יש נתונים עולמיים על שכיחות המחלה?

    בארה"ב פקקת מתרחשת אצל כ-2 מליון תושבים בכל שנה. עד 600 אלף איש מאושפזים בכל שנה בגלל טרומבוזה ותסחיפים - ריאתיים. כ-300 אלף מקרים ראשוניים של פקקת קורים בארה"ב בכל שנה. בהתאם לנתונים, יותר אנשים מתים בארה"ב מתסחיף ריאתי מאשר מתאונות דרכים, סרטן שד ואיידס גם יחד.
  • 9. האם טיסה ארוכה בטוחה עבורי אם אני בסיכון לפקקת?

    אם הינך בסיכון לפקקת, או חווית אירוע פקקתי או תסחיפי בעבר, אתה יכול עדיין לנסוע ליעדים רחוקים, כל עוד הנך נוקט במספר אמצעי-זהירות פשוטים, ובכל מקרה עליך להתייעץ עם הרופא המטפל:

    • טרם הנסיעה, מומלץ שתלמד לבצע תרגילי כף-רגל ורגל, אותם תוכל לבצע תוך ישיבה במטוס.
    • גרביים אלסטיות מותאמות אישית עשויות לעזור לזרימת- דם תקינה.
    • שתה מים (לא אלכוהול) והימנע מהתייבשות - העלולה להגביר את ריכוז גורמי הקרישה בדם.
    • אם משך הטיסה הוא יותר מ-4 שעות, יש להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי צורך בטיפול מונע לפני הטיסה.
  • 10. כיצד מאובחנת פקקת?

    באבחון של פקקת, יש לקחת בחשבון את גורמי הסיכון הייחודיים למטופל, את תסמיניו ותוצאות הבדיקות. בדיקות אפשריות: אולטרה-סאונד דופלר, ונוגרפיה ו-MRI, מבחן די- דימר.
  • 11. כיצד מטפלים בפקקת או בתסחיף ריאתי?

    יש לפנות לרופא המטפל, אשר יחליט כיצד לטפל במצב של תסחיף ריאתי 
  • 12. מה הסיכוי שאעבור אירוע פקקתי נוסף?

    הסיכון של אדם לעבור אירוע נוסף תלוי בנסיבות המסוימות, בהן קרה האירוע הראשון.
    אם קריש הדם נוצר כתוצאה מניתוח או מטראומה וגורם הסיכון נחשב זמני אזי ייתכן, שהסיכון ללקות שוב בפקקת/תסחיף יהיה נמוך.
    אם קריש הדם קרה באופן ספונטני, ללא שום נוכחות של גורם סיכון נראה לעין, הסיכון להיווצרות קריש נוסף הוא כ-30%  במשך 10 השנים הבאות.
    כמו כן, הסיכון של אדם ללקות באירוע פקקתי / תסחיפי נוסף יהיה גבוה יותר אם הוא נמצא בקבוצת סיכון גבוה.
  • 13. אני במצב גופני טוב, האם אני צריך לדאוג בנושא פקקת ורידים עמוקה?

    מרבית האנשים הבריאים נמצאים בסיכון נמוך להתפתחות פקקת, אולם זה עלול לקרות.
    היו מודעים לגורמי הסיכון ולכך, שגורמי הסיכון עלולים להשתנות עם הזמן.
    העריכו את הסיכון שלכם על בסיס קבוע, ואם תבחינו במשהו חשוד, פנו באופן מיידי לרופא שלכם.

  • 14. אני נוטלת גלולות למניעת הריון. האם משמעות הדבר שהסיכון שלי גבוה יותר?

    להתייעצות על הגברת הסיכון בנטילת גלולות למניעת הריון, מומלץ לפנות לרופא המטפל

  • 15. האם היותי במשקל- יתר משפיע על הסיכון לפתח פקקת?

    השמנה מהווה גורם סיכון למחלה קרדיו-וסקולארית(לב וכלי-דם) ולפקקת גם יחד.
    מצב זה מכביד על זרימת- דם תקינה לאורך מחזור הדם בגוף וכרוך לרוב ברמות פעילות נמוכות, שני גורמים אלו עלולים להגביר את הסיכון שלך לפקקת.

  • 16. אם תתפתח אצלי פקקת, מה משך הטיפול הרפואי?

    משך הטיפול ייקבע בהתייעצות עם הרופא המטפל.